יעקב אבינו היה גנטיקאי בחסד עליון . הרי, כל חקלאי קדום עסק בהשבחת הגזעים .

וגם בענין התכנית הגנטית של התורה לגבינו.

יעקב הוא הראשון מבין האבות שכל בניו הם "בסדר" – כל השנים עשר.

לפניו, מאברהם רק אחד יצא "בסדר" – יצחק .
ומיצחק , שוב , רק אחד יצא "בסדר" – יעקב.

השלמת בירור התכונות הללו נעשה ביעקב , והיום אנחנו כולנו בני ישראל (שהוא יעקב אבינו).

התורה קושרת את נושא הידע הגנטי בכלל, עם יעקב אבינו .
יעקב, כמו כל האבות, וכמו עוד כמה ממנהיגי ישראל הגדולים, היה רועה צאן.
הוא עבד קשה מאד כרועה, והקדיש את עצמו לעבודה הזאת במשך שנים רבות.
יעקב היה ישן בין הכבשים, ודאג להן אחת אחת .

נראה שהוא היה ממש מחולל ניסים בגנטיקה.
אבל, למעשה, התורה פורשת בפנינו את השיטה לפיה עבד יעקב.

השיטה
קודם כל יעקב מסדר את עניין ההרבעה.
הוא דואג שתהיה לו שליטה במי עולה על מי, ברמת הפרט.
איך.

המקלות בשקתות
הוא מציב את המקלות המפוצלים הללו במקום שתית המים של הצאן.
המקלות מפוצלים ואינם חלקים, ונקבות הכבשים מתייחמות על המקלות הללו. הן מחככות את צידן האחורי בזה. כשהן מיוחמות, יעקב דואג להעלות על כל אחת את הזכר שהוא מעוניין, לצורך קבלת התכונות הרצויות.

התהליך כולו נעשה בבקרה מלאה,  בזמן ההשקיה תחת עינו הפקוחה של הרועה. כ"בקרת רועה עדרו".

חשוב ליעקב אבינו שהזכר שהמרביע יהיה דווקא זה שמתאים לו לפי תכנית ההרבעה שלו.
הוא הרי עשה הסכם מראש עם לבן על התוצאות.

כל הכבשים והעיזים הללו שבידיו בזמן תחילת ה"ניסוי" הן כבשים שהוא גידל במשך ארבע עשרה שנה,
כך שהוא מכיר אותן אחת לאחת , עם המורשת הגנטית הספציפית של כל אחת בנפרד . 
מי היו הסבתות שלה, והסבתות של הסבתות.

בנוסף לשליטה בתהליך הרבעה – מי הולך עם מי, יש צורך בידיעה לעומק של התכונות הגנטיות בכבשים ואיך הן מועברות.

הסיפור כולו מלמד שיעקב אבינו ידע היטב מה הוא עושה עם הכבשים שלו .

אפשר גם ללמוד מהסיפור הזה איך בוחרים את מין הוולד בזמן היחוד. הרי כתוב "אישה מזרעת תחילה יולדת זכר". זה כפשוטו ממש. ידוע בדוק ומנוסה ואכ"מ וד"ל.

ובענין התכנית הגנטית של התורה לגבינו,
במעגל הפנימי – הכהנים,
ואז הלוויים,
ואז הישראלים,
ובחוץ העולם כולו.

התכנית הזאת היא למעשה היחידה בעולם שפועלת, והיא פועלת כבר מזמן מזמן .

מדובר היום על מאות מיליונים של אנשים מזרע ישראל בעולם.