. שש מאות קילו של סממני הקטורת נתגלו בקומראן.

·        הכוזרים בבולגריה

·        צחוק עשה לי האלהים .

·        לענין תאונות הדרכים .

·        קבלת האר"י .

·        על התיעצות עם ידידים .

·        על האבנט.

·        על נשים ומלחמות .

·        מה צובאות "המראות הצובאות"   ?

·        להעביר את קברי הצדיקים לארץ.

·        מי יתלה לחתול את הפעמון ??

·        על ההתעסקות עם קברים.

·        לזיהוי השושנה המקראית

·        בדרכו של יצחק אבינו .

·        מעמד האישה בעתיד .

שש מאות קילו של סממני הקטורת נתגלו בקומראן.

פרופסור טרי הוטר \ צריך לפרסם בנושא.

במסגרת העבודה של וונדיל ג'ונס ז"ל, נמצאו כשש מאות קילו של תערובת הסממנים .
יש שם עוד הרבה , מעבר לזה .

שמונה מתוך אחד עשר המרכיבים – מזוהים בוודאות .
האתר – המערה – שימש להכנת התערובת .

Article viewed 957 times

הכוזרים בבולגריה

זה לא כל כך ידוע במחקר ובעולם .

במלחה"ע השניה יהדות בולגריה ניצלה באורח פלאי . בבולגריה לא פגעו אפילו ביהודי אחד. לא היה דבר כזה באירופה בשום מקום, אפילו לא בסקנדינביה. למה ?

הגויים בבולגריה הם למעשה הכוזרים שחזרו להיות גויים תחת הלחץ . הסביר לי את זה בזמנו הרב עדין שליט"א , וקיבלתי את זה מעוד מקורות. 

הגויים יושבים שם רק מאז המאה השמינית (בערך) . תחת הלחץ של הכובשים הם חזרו בהם מהגיור.

ראיתי באנציקלופדיה של יהודי בולגריה שהגויים שואלים את הרבנים : " עכשיו שאנחנו גויים , איך אנחנו צריכים לנהוג בעניני בשר וחלב ? ".

גם בספרי ההיסטוריה של העם הבולגרי כתוב שהם הגיעו לשם רק במאה השמינית.  

היהודים יושבים שם כבר מתקופת בית שני.

בזמן מלחמת העולם השניה, בולגריה הייתה תחת כיבוש גרמני , כמו יוון שמדרום לה. 

מיוון שלחו חלק גדול מהיהודים למשרפות , והרכבות עברו דרך בולגריה. היהודים בבולגריה ידעו זאת.
מעבר לזה, סבא שלי ע"ה ראה את הרכבות שעמדו מוכנות גם עבור יהודי בולגריה. אבל, הזהירו את היהודים.

חוקי הגזע כמו חוקי נירנברג , כבר היו מונחים על שולחנו של השר לעניני יהודים . ואז, ראש הכנסיה הבולגרית נכנס עם אקדח למשרדו של השר הזה , והודיע לו , שאם הוא לא מבטל את גזירת הגירוש , הוא לא יוצא משם חי . 
אז, השר חתם.

גם המלך,  מסר את נפשו בפועל ממש על היהודים. והם למעשה משפחה גרמנית . ב

פגישה עם היטלר הרעילו אותו , ושלחו אותו בחזרה ברכבת . הוא מת אחרי שלשה ימים. ככה זה עבד אז .

עד היום יש קשר טוב עם המשפחה שלהם . הבן – יורש העצר אפילו הגיע לברית מילה ביפו .
שמעתי שהקהילה הבולגרית בארץ היו שולחים כסף כדי לפרנס את המלך בגלותו כשהיה בספרד ביחד עם חואן קרלוס .
לאחרונה, הוא חזר לבולגריה כראש ממשלה וחתם שלא ידרוש את הכתר. הוא הצליח לספח את בולגריה לשוק המשותף , ובכך הציל אותה מהקטסטרופה הכלכלית שהמיטו עליה הקומוניסטים. ואז, הוא יצא את המדינה.כנראה, כדי לחזור כמלך.

 

צחוק עשה לי האלהים .

פחד יצחק הוא פחד מוות .

הצחוק הוא נשק יהודי עתיק .

בין האבות – יצחק אבינו הוא המאפיין ביותר מכולם את הסגנון של ארץ ישראל .

יצחק הוא היחיד בין האבות שנולד בארץ, ומת בארץ.
אברהם לעומת זאת, נולד בחו"ל.
יעקב ירד מצרימה ונפטר שם.

הצחוק של יצחק – פחד יצחק – זהו פחד המוות שמשתחרר.

זה מה שקורה בעקידה . ואז, מתמירים את קרבן האדם בקרבן כבש .

יצחק , כשמו כן הוא ,הוא זה שצוחק אחרון . 
וזה קורה "לעתיד לבוא", שזה כאן ועכשיו !!

הסגנון של החסד והחסידות כמו אברהם אבינו זו העבודה בחו"ל.
כאן, בארץ, הסיגנון צריך להיות גבורה – כמו יצחק אבינו.

וצריך לכתוב עוד מאמר שלם על הנושא.

 

לענין תאונות הדרכים .

תאונות דרכים אינן קורות , הן נגרמות .

את הנושא הזה למדתי מאנשי המקצוע בתחום, כבר בשנות השבעים באירופה.

נסיון לתקוף את הבעיה ישירות לא יעזור הרבה.

למעשה, המכוניות היום הן נשק חם !!
ואתה נותן לכל מי שזה רק לא יהיה, נשק חם לידים, ושולח אותו לכביש .

הרי, במהירויות גבוהות, טעות קטנטנה בשיקול הדעת או בזמן התגובה היא ממש קטלנית גם לגבי הנוסעים במכונית עצמה, וגם לגבי כל מי שממול.

ומתייחסים לזה כאל נורמה .
למה ? אינטרסים .
של תעשיית הרכב והנפט , ושל כל מי ומה שמתעלק על זה , ובראש ובראשונה המדינות בעצמן.

הנפט הערבי, והפלדה הגרמנית .

הרי המלחמות הגדולות בעולם היום נגרמות על ידי אותם בעלי אינטרסים .

לדוגמא בארץ , ערבים מול יהודים . עם עשרות טונות של פלדה חמה בידים, במהירות של מאה קמ"ש, פלוס מאה קמ"ש – של הרכב ממול, במצב מלחמתי כמו שאנחנו כאן – מי מדבר על הסטטיסטיקה הזאת ?

ובכלל .

הרבה אנשים בארץ עצבניים ומיואשים מהמצב החברתי והכלכלי במדינה.

כשהאישה בבית משגעת את הבן-אדם , והבוס בעבודה גם כן , ובא איזה מאניאק במכונית ממול, ומעצבן אותך …. עם כל תכניות הטלוויזיה בראש שראית בחיים, עם מאות ואלפי הרציחות שראינו שם. וכל זה מתערבב בראש בשבריר שניה של קבלת החלטות גורלית , ולעזאזל החיים. ככה זה עובד.

האנשים בארץ חושבים הרבה על התאבדות . וגם מבצעים . נותנים להם את כל הסיבות לכך .

תאונות דרכים אינן קורות, הן נגרמות .

זהו מעין משחק ברולטה רוסית.
יש כאן בארץ תרבות נהיגה – זוועתית .
הנהיגה במכונית בארץ , זה כמו במכוניות המתנגשות בקרקסים, בהבדל הקטן, שכל טעות היא קטלנית.

זהו עיקר הענין  – תרבות הנהיגה .

באירופה , כשאני נהגתי שם בשנות השבעים, בן אדם לוקח הגה ליד ונזהר שלא לפגוע , וגם שלא להיפגע . 
כולם נוהגים בצורה סבירה , או אפילו בצורה הרבה יותר זהירה מהסביר .

כאן בארצנו הקטנטונת, לוקחים את ההגה ליד, ויאללה , "על החיים ועל המוות" – יוצאים …. מה שיהיה, יהיה .

יש לאנשים מספיק סיבות לרצות למות . משגעים כאן את כולם כל הזמן . ומשאלת מות או רצח, כזאת או אחרת, מקננת לה איפושהו בראש . 
ברגע מסוים ביום חם, או בראש חם, או בהזדמנות חגיגית אחרת, פתאום – הגוף מוציא לפועל משאלת מוות שכזאת .

בגדול- אלו הן התאבדויות ו/או רציחות . כמובן שזה הכל במסגרת החוק , ובמסגרת המקובלות החברתיות….  איך שתרצו .

רבותי , זהו נשק חם !!

ודרושה פסיקת הלכה רצינית בנידון !!

וגם טיפול ברמה של מקבלי ההחלטות האמיתיים.
אינשאללה.
 
עד כאן פרק אלף.

המשך יבוא בעזה"י.


=======================================

"שנים ליום עולה תמיד"

סיבות

גורמים 

נושאים רלוונטייים:

רפואה
הנדסה
כלכלה
מלחמה
פוליטיקה

שורה תחתונה – הכסף והשליטה .

 

קבלת האר"י .

קבלת האר"י היא הקבלה היחידה . היא מקובלת מזמנו ועד היום, על ידי כל חכמי ישראל בלי יוצא מן הכלל ובלי מחלוקות (!).

זהו אחד הדברים היפים בתורת הקבלה – בלי מחלוקות .

(מי שלומד הלכה היום, רואה שהצטברו בנושא תילי תילים של מחלוקות, שהתגבבו בזמן הגלות, והגיע הזמן לעשות סדר בדברים. לשם כך הקמנו את הסנהדרין מחדש. רק סנהדרין אמיתית יכולה….) 

בתורת הקבלה ,כעיקרון, אין מחלוקות.

גם הקבלה הקדומה שמסוכמת ע"י הרמ"ק, וגם קבלת האר"י, זה אותו הסיפור .
האר"י מוסיף נדבך נוסף על הבנין של הקבלה הקדומה ומגלה יותר.

הסיפורים על האר"י מדהימים. הספר הבסיסי על כך הוא "שבחי האר"י".
הסיפורים הללו מופיעים גם בהקדמת המהרח"ו ל"שער ההקדמות".

האר"י לא כתב. יש בידינו רק איזה שירים שהוא כתב.
הוא לימד אנשים. כמו הבעש"ט , אותו דבר .

תלמידו המובהק של האר"י היה המהרח"ו. זה הוא שכתב את הספרים המכונים "כתבי האר"י ".
מקובל שהמהרח"ו היה המשיח של דורו.

הספרים הבסיסיים של תורת האר"י שיש בידינו הם ה"שמונה שערים", שכוללים את ה"עץ חיים" – התנ"ך של קבלת האר"י, "שער הגילגולים", ועוד.

הבעיתיות של הספרים הללו היא, שהם לא נכתבו לפירסום.
אלה הם כתבי יד של רשימות שרשם התלמיד, המהרח"ו, לעצמו. והוא בכלל לא התכוון לפרסם אותם.
לכן הספרים הללו הם בעייתיים מאד גם מהבחינה הטקסטואלית.
הרמ"ק שקדם בדיוק לאר"י מסכם את הקבלה הקדומה והוא דווקא כן כתב לפירסום. 
לכן ספריו הם מסודרים, מתודיים ודידקטיים. 
כמו למשל "פרד"ס רימונים".

מעבר לזה – באופן כללי, קשה מאד להבין את כתבי הקבלה. זה נעשה בכוונה.
הם כולם כתובים בקודים כדי שהאנשים שלא אמורים להבין – לא יבינו.
ההלכה דורשת את זה – אלה הם הסודות של עם ישראל, ואסור היה לפרסמם ברבים .
מעבר לזה, מי שלא ראוי, יטעה בהבנה, וינזק. יש שם גם הרבה מלכודות .
לדוגמא, הדימויים המיניים אמורים בין היתר להפיל בפח את מי שלא היטהר.
או , הדימוי של האור – אנשים מתחילים לראות אורות ….

בתקופתנו הדרך היחידה להיכנס לנושא היא בדרך הבעש"ט .
הכתבים המסוגלים לכך הם בעיקר בחב"ד :
"תורה אור" וליקוטי תורה" של בעל התניא .
ו"דרך מצוותיך" של אדמו"ר הצמח צדק, המכונה גם כן הרמב"ם של החסידות.

וכדי להסיר ספקות. 
הרבי מחב"ד כתב ששיטת הרב אשלג , זה לא ממש קבלה , זו אינטרפרטציה אישית של הרב אשלג. קבלה צריך לקבל. 
על הרב לייטמן , זה נחמד , אבל, זו "קבלה לייט" .
על הרמח"ל , אנחנו בחב"ד לא לומדים רמח"ל באופן עקרוני. הרב יצחק גינזבורג הסביר לי בזמנו למה. לדבריו הרמח"ל זה בוסר ביחס לחסידות. אני גם רואה שאין לו ממשיך ואין שם שלשלת קבלה. כמו למשל, גם אצל הרב קוק , ואכ"מ וד"ל.
שיטתנו היא שיטת הבעש"ט.

מ  י  ד  :

מ.שה רבנו
י.שראל בעש"ט
ד.וד מלכא משיחא.

תורת משה רבנו בדרך הבעש"ט אל תורתו של משיח.
כך הסביר הרבי.

 

על התיעצות עם ידידים .

שיטת הרבי 

בעניני חוק ומשפט , בעניני עסקים , ובעניני רפואה :

הרבי נ"ב פירסם בזמנו את דרך ההנהגה הכללית בשלשה הנושאים הבסיסיים הללו. ואנחנו כשליחים שלו הפצנו את ההוראות .

בעניני חוק ומשפט :
לעשות כעצת עורך דין ידיד.

בעניני עסקים :
בהתיעצות עם ידידים מבינים.
לאו דווקא להעזר בכל מיני יועצים ומומחים בשכר , אלא דווקא ידידים שמבינים בענינים שכאלה.

בעניני רפואה :
כעצת רופא ידיד , או לחילופין – שלשה רופאים מומחים שדעתם זהה (!).

נו…. מי שיש לו בעיה רפואית ורוצה לחפש שלשה מומחים , (רופאים שונים לכל בעיה ! ) ולראות אם דעתם זהה – שיהיה בריא.
אני , אישית ,נקטתי בשיטה הפשוטה יותר – רופא ידיד.
מצאתי את ד"ר רנדור – רופא ישראלי עם שני דוקטורטים – 
הבנתי את צורת העבודה הבסיסית שלו, והתקשרתי איתו כרופא וכידיד.
עם הזמן גם עסקנו במחקר ביחד, ולמדתי ממנו על המקצוע.
בצעירותי למדתי גם הנדסה רפואית.
למען האמת, אני תמיד בודק ומתבונן ומסתכל בעין בוחנת על כל הליך רפואי.
אבל , עם הזמן למדתי לסמוך עליו – בעיניים עצומות , כמעט.

עם הזמן גם הבנתי יותר למה ההנחיות הללו של הרבי הן ככה.
ברפואה ובעריכת דין – צורת העבודה הכללית היא שהם פועלים נגד הקליינטים שלהם .
המצב הוא שהאינטרס של עורך הדין ו/או הרופא הוא שונה מזה של המטופל על ידו.
יש להם מכל מיני מחויבויות לברנז'ה ולעוד כל מיני צרות , שלא נדע.

בעניני עסקים.
מובן שהרחבת מעגל ההתיעצות מוסיפה ידע וקשרים לעסק. ו"תשועה ברוב יועץ".
וגם מעבר לזה . לרבי , לדוגמא, היה מועדון תומכים מיליונרים בארה"ב,
הוא הורה להם להיכנס לשותפויות ביניהם. זה מחזק מאד ויוצר את הרשת החברתית סביבנו בצורה נכונה.
בהתיעצות עם ידידים מבינים אפשר גם להגיע לדברים שונים כגון להשקעות, לקשרים ולעצות טובות.

בהצלחה מרובה !!

 

על האבנט.

מתוך התרבות החומרית שלנו.

כשחושבים על עיצוב , על תיכנון ועל סיגנון – המקדש הוא מקור ההשראה העיקרי עבורנו . פשוט הכל נמצא שם. כל התרבות שלנו .

אפשר וצריך לחשוב בצורה כזאת על תכנון ארכיטקטוני ,על התפריט הנכון לחיי היום יום, על סדר היום האישי, ועל עוד הרבה נושאים.

בענין הלבוש .

יש סט של ארבעה בגדי זהב – רק לכהן גדול .  ויש סט של ארבעה בגדי לבן – של כהן פשוט – זוהי למעשה חליפה שלמה – הסט המינימלי והשלם להלביש כל אדם  .

בגדי הלבן מהווים מודל אופטימלי ללבוש יום יומי לעבודה (הכהנים מתעסקים גם עם בעלי חיים ועם דם !  

זהו למעשה סט מינימלי שמכסה את כל הצרכים של כל אדם גם לעבוד ולהסתובב בבית ובחצר.  ארבעה בגדים בסה"כ .

זהו גם הסט הנכון ביותר מבחינת – בחירת חמרים , הצבע , העיצוב , ויתר שיקולי העיצוב . נראה שהחומר הכי נכון בשבילנו ללבוש הוא – הפשתן . מי שמבין בזה יודע שזה נכון , זה גם הכי יפה וגם הכי פרקטי. זה מתגהץ פשוט בתליה . וגם , יש סגולה על פי הסוד ללבוש בגד פשתן .

אחד השיקולים בעיצוב הוא הצניעות – לשם כך המכנסיים , וזה כתוב במפורש. 

שיקול נוסף שכתוב – צורת אריגת הצוארון היא – כדי שלא יקרע .

ארבעה בגדים שמכסים את הכל. מה הם , המכנסים והכתנת – זה לא קשה להבין. כיסוי הראש הוא למעשה טורבאן – לכבוד ולתפארת . זה גם מחזיק נכון את הראש – הקשירה הזאת , כמו התפילין היא מאד נכונה. וזה גם שומר ומגן על הראש , למשל כשמשעינים את הראש, או נתקלים במשהו, או שוכבים על דרגש או על הקרקע – זה מעין כרית . העטיפה הזאת גם מהווה פריט לבוש להגנה מפני מזג האויר – ברוח, בקור, בחום, בשמש, בחול, ובאבק – ביום ובלילה . זהו כיסוי הראש הקלאסי הנכון והמקובל באזורנו .

ראה אצל אחינו האפגנים למשל, איך נראה כיסוי הראש שלהם . אלה אנשים שנמצאים בשטח ובמערות ולוחמים ללא הפסק . הטורבאן גם שומר על הראש, וגם מביא לנשיאת הראש בצורה הנכונה.

הפריט הרביעי, שהיום קצת התנתקנו ממנו, הוא האבנט. גם האבנט עשוי מפשתן . 

האבנט מהווה מעין חגורת בטן, ברוחב טפח – כעשרה סנטימטר – ובאורך של 16 מטר  שזה 32  אמות . 

חגורה שכזאת אם מלפפים אותה סביב הגוף בצורה הנכונה משנה לגמרי את צורת העמידה , את היציבה , את היציבות, את הכח, את הסיבולת , ואת ההרגשה הכללית של האדם. 

לי היתה חגורה דומה, אחת שירשתי מאבי ז"ל, ואחת מסבי ז"ל – חגורה טורקית – שנקראת "קושאק" . זו חגורה מצמר (!) ברוחב טפח ובאורך של כשלושה מטר . קושרים את זה מעל או מתחת לבגדים . וזה מחזק , שומר , מחמם , ומעמיד את הגוף בצורה פנטסטית .

"חגורה אלסטית" לעומת זה – מביאה עם הזמן לרפיסה של השרירים ולהחלשות הגוף ביחוד באזור שנחגר . האבנט – להפך -מחזק את הגוף, מונע תחושות של עייפות , רעב, כאבי גב , וכל מיני סוגי רפיון . חגירה שכזאת מביאה שהאדם מרגיש הרבה יותר חזק ויציב על הרגליים  .

בתנ"ך רואים את זה הרבה  : "אל יתהלל חוגר כמפתח" , 

"חגור חרבך על ירך גבור הודך והדרך"  -ההכנה ליציאה היא חגירת החגור . 

כך נהגו וזה היה להם פשוט . היום במקום זה מתישבים באוטו….

גם בהלכה כתוב שמנהג בני ארץ ישראל – משחררים את החגור כשיושבים לאכול. זה לא עסק לשבת לאכול כשהבטן קשורה בצורה שכזאת . 

ולהזכירכם , במקדש עומדים על הרגליים , לא יושבים . 

היום כל האנשים יושבים כל היום , בבית ובמשרד , באוטו ובבית הכנסת .

החגירה של האבנט היא על הסרעפת – בין בית החזה והבטן. לא למטה מזה – על הבטן, ולא מתחת לבטן.

הזוהר אומר שיש שני מיני אזור – יש אזור מתנים ויש אזור חלציים. 

המתנים זה הכח, וזה למעלה, מתחת לבית החזה. החלציים זה כיסוי ערווה  .

"שעת צלותא שעת קרבא" –  זמן התפילה הוא זמן של קרב . אז על האדם להתגבר על עצמו , על גופו , על ההפרעות , ולהעמיד את עצמו בפני בוראו . ולכן , יש הלכה ללבוש אבנט לתפילה. אדמו"ר הזקן פוסק להלכה בשו"ע שלו – בהלכות תפילה – שיש חיוב (!) ללבוש אבנט לתפילה , משום "היכון לקראת השם א-להיך".

הצורה שבה החסידים משתמשים בזה היום היא כמעט רק משום זכר לענין. או זכר לזכר. אבל , גם זה משהו , וזה פועל (!) זה לפחות מזכיר לאדם מה הוא עומד לעשות , מעין הכנה נפשית , ומכניס אותו למצב הרוח הנכון .

אבל , אבנט רחב מספיק שקשור בהידוק על הסרעפת – משנה את הפיזיולוגיה ישירות . 

ביום כיפור למשל , או במצב של תפילה , או מעמד אחר ארוך – אין בעיה לעמוד שעות על הרגליים, ושוכחים מהאוכל .

בלבוש הקלאסי של יהודים מופיע האבנט  . כל הקהילות בסביבות ארץ ישראל לבשו אבנט . בחלק מהמקומות גם הנשים . האבנט המקושט הוא פריט לבוש חשוב (ראה במוזיאון ישראל – לבושי עדות) . 

ומעבר לכל זה זהו פריט לבוש שימושי וחשוב מאין כמוהו – באבנט תוקעים את הנשק , ובאבנט נושאים את הכסף את הזהב והאבנים היקרות, וכדומה. כמו חגור צבאי עם פאוצ'ים , גם זה הוא חלק מתפקידו של האבנט.

בריתמה של הסוס, למשל, חגורת הבטן ה CINCH  היא חלק חשוב ביותר . זה מה שמחזיק את האוכף מלהתגלגל לצדדים , ויותר מזה – זה דורך ומעמיד את הסוס בצורה הנכונה.  כשיוצאים לטיול קל , לא מהדקים אותו. אם עומדים בפני מאמץ רציני ומרוכז כגון ריצה, חייבים להדק את הרצועה . זה מביא את הסוס לעמוד בצורה הנכונה, ולהכנס לפעולה בצורה הנכונה. הוא מכניס את הבטן, פותח את החזה, ו"מקצר" את הגוף .

גם במדים של כל אמנויות הלחימה – יש אבנט . וזה ממש לא סתם .

בסוגי ספורט שונים כגון הרמת משקלות ורכיבה על אופנוע גם כן יש חגורה מיוחדת ,

בלי זה קשה מאד לעבוד.

ולענין טיפוח וגידול הכרס – מנסיון ומהתבוננות שלי – זה מונע התפתחות הכרס  וגורם לשמירה על הפרופורציות הנכונות של הגוף .

לסיכום

האבנט הוא פריט לבוש חשוב , גם בתפילה, וגם בכלל.

 

 

על נשים ומלחמות .

ועל ההלכה.

נראה שמאחורי כל המלחמות בעולם עמדו נשים .  לדוגמא , במיתולוגיה היוונית , האיליאדה-והאודיסאה, שם במלחמת טרויה , היתה באמצע הלנה היפה . גם בתורה זה כך . המלחמה הבסיסית והראשונית ביותר , שהיא גם המודל והשורש לכל המלחמות בעולם – היא המלחמה בין קין והבל . וגם שם היתה שם בחורה באמצע . חז"ל מסבירים זאת .

גם בטבע – הזכרים נלחמים על נקבות – ראה התרנגולים , והחתולים , האיילים , והסוסים,,,, ומי לא .

אבל , לא זה הנושא שלנו כאן .

איך מערבבים לוחמים ונשים .

ההתישבות – המתנחלים – בקו הראשון של החזית במשך שנים , עם הנשים ועם הילדים . 

זה לא עובד ככה !

ומטרטרים להם הרבנים שלהם, שבו בשקט , מחר יבוא להרוג גם אתכם , ר"ל , אבל תפקידכם להראות שאנחנו לא מתרגשים ומקבלים את הרציחות באהבה …. וצריך להמשיך ולהתפרנס ( ממה ?! אין שם כלום !! ) ולשלם מס הכנסה , ומע"מ , וביטוח לאומי כרגיל , עד שיגיעו המרצחים גם אליכם . אחרת, איך הרבנים הללו יקבלו משכורת , הא ? 

קטסטרופה אמיתית הרבנים האלה . מקבלים משכורת כדי לשתוק ולהשתיק ולעוות את ההלכה הפשוטה והברורה לצרכי הפוליטיקה הזולה שלהם .

חיילי בית דויד נותנים גט לנשותיהם . למה ? 

כי זה סיפור אחד להיות עם אישה , וזה סיפור אחר לגמרי להיות במצב מלחמה. 

ההלכה אומרת שכשגבר יוצא למלחמה אסור לו לחשוב על האשה והילדים . השם ידאג להם .

 גם הפיזיולוגיה של הגבר משתנה במצב מלחמה כשהוא רק בין גברים .

 זו תערובת נפיצה לגמרי – נשים ומלחמה.

הסבירו לי שבזה שהכניסו נשים לתוך צה"ל ועירבבו אותן עם הגברים – קיצצו את כוחו של הצבא לחצי . זה נראה לי נכון .  כמובן, שיש מקום ליחידות מיוחדות לנשים , תפקידים מיוחדים לנשים , וכולי . אבל, חייבת להיות הפרדה נכונה . 

כל הסיפורים על שוויון בין המינים , כביכול,  והזכויות להומואים , וכאלה , כולם ניזונים ממערכות ערכים מעוותות , "סדר עולמי חדש" מפלצתי.

בסה"כ זה לא טוב לא לנשים, ולא ללוחמים .

וכמובן, שלא פרטנו כאן את כל השיקולים.

מה צובאות "המראות הצובאות" ?

 

כל מילה בלה"ק היא פונקציה. והענין הזה יותר חזק כשהמילה הזאת היא פועל – צובאות . 

כאן זה מלשון "צבא ".

עם ישראל נקראים צבאות השם רק בצאתם ממצרים . 

השם הזה מורה על הסדר המיוחד ועל אופן ההתארגנות.

בדומה ל"צבא השמים" , כתוב שהשמים התקנאו בסדר של עם ישראל .

הסדר הבסיסי הזה על הקרקע, הוא ארבעת הדגלים, שהם שנים עשר השבטים, סביב המשכן.

השימוש במראות היה נפוץ וחשוב בבניה מקודשת בזמן העתיק לצורך קביעה, כיוון וסידור של קווי בניה, וכדומה.

מה עושות המראות הללו במשכן ?

הבעיה של משה רבנו .

איך מתארגנים לחניה .

קודם כל צריך לקבוע את ציר המשכן . הציר הזה הוא חשוב .

גם במקדש יש את זה . המבנה הוא מאד סימטרי סביב הציר מזרח-מערב . בבוקר קרני השמש הראשונות מאירות על הציר הזה דרך כל הפתחים עד הפרוכת, שם עומד הכהן המברך .

במשכן , הכיור עומד לו בחוץ עם המראות הצובאות עליו . במקדש שלמה תחת הכיור יש שנים עשר בקר – שלש לכל רוח .

השמש מאירה על המראות הללו ומשתקפת בקווים ישרים – כדרכן של קרני אור – מתווה על פני השטח את הכיוונים – והשבטים מתמקמים לפי זה. 

החלוקה הזאת של המעגל לשנים עשר היא עתיקה מאד ובסיסית מאד והיא מופיעה עד היום בסוד "עולם, שנה ונפש" שבספר יצירה – במד הזווית , ובשעון  ….

יש את הענין הזה גם בגוף בסוד "כוונות ההשתטחות במקדש".

הגוף והראש, הם הקודש, וקודש הקדשים, של המשכן.

ארבעת הגפיים, כל אחד מחולק לשלשה פרקים, הם הדגלים והשבטים.

 

להעביר את קברי הצדיקים לארץ.

סע לאומן , סע ללובביץ' …. בשביל מה ?! הרי אסור לצאת מהארץ בשביל ענינים שכאלה . ההלכה בענין כבר נפסקה אפילו על ידי הסנהדרין המתחדשת !!

לך תביא לפה את הרבי מחב"ד, וגם את רבי נחמן מאומן ….
נקבור אותם בחברון, ושלום על ישראל,  ועל העולם כולו . 
זה יחזק את הישוב בארץ . וזה גם ימנע קישקושים מיותרים שכידוע קורים שם .
גם ביזבוז כספים לאנשים שאין להם , גם תמיכה מיותרת באוקראינים ,  וגם זנות שפורחת שם , כידוע .
ואז, גם, יהיו לנו כאן בארץ "חפלות/הילולות" כמו שצריך , בלי צורך לנסוע לחו"ל לשם כך…..

ואם כבר מדברים על להזיז קברים, אז , את שוכני הר הזיתים נצטרך להעביר גם כן בשלב מסוים. זה הרי בתוך השטח של הבית השלישי, ראה ביחזקאל.

 

מי יתלה לחתול את הפעמון ??

 

סיפור ישן

העכברים החליטו שהגיע זמן לעשות סדר חדש בעולם שלהם.

החתול נמאס עליהם. 
כל פעם הוא עושה צרות, והוא מפחיד נורא. 
פעם הוא טורף מישהו. פעם הוא פוצע מישהו. ממש נורא.

הם התאספו והחליטו לדון בנושא עד שיגיעו לפתרון.
היו כל מיני הצעות.
ההצעה הכי טובה היתה לתלות לחתול פעמון על הצואר.
וכל פעם שהחתול יעבור בסביבה, הפעמון יצלצל,
וכל העכברים ידעו להיזהר, ולהסתתר בזמן.
ההצעה הטובה התקבלה פה אחד.

נשארה רק בעיה אחת.
ועד היום הם לא הצליחו לפתור אותה.

מי יתלה לחתול את הפעמון ?!

 

על ההתעסקות עם קברים.

למה התורה מסתירה את מקום קבורתו של משה רבינו .

למעשה הענין הזה הוא תופעה כלל אנושית ואפילו יותר מזה. גם לפילים יש בתי קברות והם מבקרים אותם, ומתיחדים שם עם הזכרונות של המתים ….

לכן, התורה מסתירה את מקום קבורתו של משה רבינו (!) 

תראו איזה ענין עשו אצלנו מקברים של כל מיני צדיקים . לטוב ולמוטב . כל הענין הזה של התעסקות עם המתים הוא בעייתי ביהדות , ויש על כך דיונים רבים , ואכ"מ .  

אם קבר משה רבינו היה ידוע היו עושים ממנו עבודה זרה – פאר אקסאלאנס – בטוח .  משה ידע את הדברים הללו . הוא הרי למד גם בבית פרעה במצרים, וגם אצל יתרו , ובנוסף, הוא גם היה מלך על הכושים במשך ארבעים שנה – בסה"כ הוא הכיר היטב את טבע האדם  .

סיפור סופי.

שני חברים למדו בצעירותם אצל אותו מורה רוחני . 

כשהגיע הזמן , הם עזבו את בית המדרש, וכל אחד פנה לדרכו .

האחד נדד במשך שנים עד שפגש בחברו הותיק מהלימודים. בינתיים החבר נעשה אדמור גדול ויש לו ישיבה-גדולה/אשראם/מקדש/מדרסה (או איך שזה נקרא) והמון חסידים ותלמידים.

שואל ההלך שלנו את החבר שעלה לגדולה , איך עשית את זה ?

עונה לו החבר – כשעזבתי את המורה שלנו , יצאתי לנדודים להרים הגבוהים כדי להגיע למורה הגדול שיושב שם.  רכבתי במשך חדשים על החמור שלי בדרכים. יום אחד החמור שלי התפגר .  לא ידעתי מה לעשות . כסף לא היה לי , כל רכושי היה החמור . והחמור הזה היה גם כלי התחבורה היחיד שלי . זו היתה תקוותי האחרונה . לא ידעתי איך אוכל להמשיך בדרכי . קברתי את החמור , התישבתי על הקבר , והתחלתי לבכות . יום , יומיים ,,  ואני בוכה בחוסר אונים. ראו הכפריים בסביבה שאיזה חסיד/דרוויש בוכה כל כך …. דיברו ביניהם , והגיעו למסקנה שכאן קבור איזה קדוש . התחילו לבוא , ולהביא מנחה …. והעסק צמח והתפתח , עד למה שאתה רואה כאן .

 ביאור

הסיפור הסופי הזה – הולך על החמור . גם אצלנו המשיח רוכב על חמור – החמור זהו עולם החומר . המשיח מצליח להתעלות מעל לחומר , להתגבר עליו ולרתום את עולם החומר . זהו גמר התיקון .

"מחפש האמת" נעצר בנקודה שבה החומרנות האישית הפרטית שלו מתה. מכאן, אין יותר צורך לחפש, הדרך כבר סלולה למציאת האמת.  

הסופים גם אומרים שהאדם צריך למות – לפני שהוא מתחיל לחיות . גם ביהדות יש דבר דומה – " שוב יום אחד לפני מיתתך ".

 

לזיהוי השושנה המקראית

 

LILIUM   – השושן הצחור – סמל המלוכה שלנו

הזוהר אומר שלשושנה יש שלשה עשר עלי כותרת .
עם השושן הצחור זה מתישב יפה מאד !!
כמובן שצריך למנות בין "עלי הכותרת" שבלשון הזוהר, גם את ששת האבקנים, והעלי.
ביחד עם ששת "עלי הכותרת", כפי שזה נקרא בבוטניקה המודרנית, זה שלש עשרה .
מדויק.

לענין מתודולוגיה של מחקר בנושאים הללו, חייבים לקרוא את מחקרו של פרופ' מרדכי כסלו על שיטת המיון של חז"ל. הופיע ב"תחומין".
שיטת המיון של חז"ל, ומתן השמות אצלם היו שונים באופן מהותי מהשיטה המקובלת היום בבוטניקה ובזואולוגיה המודרנית . שיטנו היא פונקציונלית, בעוד השיטה המדעית המודרנית היא דרוויניסטית ביסודה, ועובדת לפי עקרונות אחרים, בעיקר מורפולוגיה ואנטומיה משווה.

בתנ"ך מוזכרים השושן והשושנה בכמה מקומות ואופנים.
לדעתי, זה יכול לכלול כל מיני פרחים בעלי ששה עלי כותרת, כגון החבצלת, האירוס, הנרקיס, וגם השושן הצחור שהיה נפוץ כפרח בר בארץ, בזמנם.
בתנ"ך מוזכרת גם "שושנת העמקים", זה אומר שיש גם "שושנת ההרים". והנושא צריך עיון רציני.
במשך שנים דננו בענין עם פרופ' כסלו. כזכור לי, הוא כתב מאמר בנושא לאחרונה.

השושן היה נפוץ כפרח בר בארץ. ראה בויקיפדיה.
הצלבנים גנבו את הפקעות מהארץ ולקחו אותן לאירופה.
עד היום הם משתמשים בפרח הזה בכנסיות שלהם.

סמל המלוכה הצרפתי, גם הוא גנוב כמובן, מאצלנו.
הם הרי טוענים לזכותם למלוכה רק מתוך טענתם שהם מבית דוד !

סימטריה

במבט מהצד השושן נראה כמו פעמיים האות שין, זה על גבי זה.

ש  ו  ש

גם המלה שש בעברית מורכבת משתי פעמים האות שין.

במבט מלפנים, השושן נראה כמו מגן דוד.  אע"פ שאין זה הסמל היהודי המקורי.

הסמל המקורי שלנו הוא דווקא המנורה.
והנה, מנורת המקדש, מנורת שבעת הקנים, גם היא בנויה בסימטריה דומה, שלשה ושלשה קנים, ועמוד מרכזי באמצע.

הכהן המברך עומד גם כן בצורה דומה, כשידיו פרושות, שלשה ושלשה לכל צד, וגופו בקו האמצע.

ה"שין של שלש" וה"שין של ארבע" שמופיעים על התפילין של ראש – אותה סימטריה.

על השקל החדש שלנו מופיע סמל מסוגנן של השושן שמועתק ממטבע ישראלי קדום.
זה לא סתם מופיע על המטבע העתיק.
זהו סמל מקודש.

כל זה כדי להסביר שהסימטריה הצורנית הזאת היתה ידועה מוכרת וחשובה, בעבר.

לע"נ מרת אמי הכ"מ,
שושנה בת לורה, ארכיטקטית בונה ערים.

 

בדרכו של יצחק אבינו .

 

כבר הגיע הזמן ( זה מה שמכונה "לעתיד לבוא" ) שנגיד "יצחק אבינו" ולא עוד "אברהם אבינו", למה ואיך ?

יצחק אבינו הוא המאפיין את החיים בארץ ישראל .אברהם היה הדור של ה"עולים החדשים" , והוא גם ירד למצרים .יעקב אמנם נולד בארץ, אבל יצא לחו"ל , וגם מת בחו"ל .דווקא יצחק ועבודתו הוא הטיפוס המאפיין את ארץ ישראל . מעבר לעקד"ה, כל מה שמסופר על עבודתו זה שהוא היה חופר בארות אשר סיתמום פלישתים .

חברון היא מקום ההתחברות האמיתי לארץ ישראל , לכן כתוב שישיבת חברון נחשבת כמו לימוד תורה. אפילו בלי לפתוח ספר . חברון היא ה"מעבדה" שלנו , המקום להתנסות בחווית הארץ הזאת .

שומרות – ה"בית הארץ ישראלי ".

בכל יו"ש , יש בכל כמה מאות מטרים "שומרה". זהו מין בית עם כיפה , בנוי מאבנים גולמיות , ללא כל מלט או טיח . לפעמים יש קומה שניה – "עליה על גביו" . תמיד יש חצר לבישול , לכביסה  , לאיכסון , ולכל דבר וענין  . זוהי למעשה ארכיאולוגיה אמיתית שנמצאת על פני הקרקע . זוהי צורת הבניה המקורית עוד מזמן האבות .  זהו "הבית הארץ ישראלי", ראה הספר בשם הזה שנכתב על ידי ראש החוג לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים . בכל שומרה יש בור שאוסף ומנקז את המים מהסביבה .    אם אין בור אין שומרה . מי יכול לחיות בלי מים ?!    גודל הבורות הוא בערך שלשה על ארבעה מטר .

המים שלנו .

הענין הזה של המים הוא סוד גדול של התורה . התורה מתארת את כל תהליכי המים  – מעל לקרקע ומתחת לקרקע , איך לאסוף מים , איך להוריד טל וגשם , ועוד . המשכן והמקדש הם למעשה מודלים אופרטיביים של התהליכים הללו .

כאן, באזור תמיד חיו בני אדם .  כובשים ואוכלוסיות באו והלכו.  גם דוד המלך כשכבש את חברון לא הרס ולא שינה כלום . הוא פשוט התיישב בעיר הכנענית העתיקה של חברון . גם אברהם לא  שינה דבר .  האבות חיו בחברון ונקברו שם, כמו גם אדם הראשון וחוה . זהו מקום עתיק מאד , שרשי מאד – ההרים הגבוהים של ארץ ישראל , המקום הטבעי לרוצחים , ולכן זוהי גם עיר מקלט לרוצחים מן התורה (כמו גם העיר שכם ) .

יש מצב בזמן מלחמה , שמי שעוזב את השטח סותם את הבארות בשיטת "האדמה החרוכה".

אבל , מעבר לזה – עד היום הרועים מגיעים עם הצאן .  ובקיץ בעיקר כשהמפלס נמוך או יורד , הם זורקים אבנים גדולות פנימה כדי להעלות את מפלס המים ולהשקות את הצאן . תוך כמה שנים הבאר מתמלאת באבנים עד שפתה .  למי איכפת ?! הרועה הזה הוא כרגיל – נווד .  זהו המאבק העתיק בין הרועה הנודד , ובין החקלאי –קין והבל .

כמו ששמענו מרועה ערבי אחד : "אני אעזוב רק כשהמקום הזה יהיה מדבר " (!).  זוהי "תרבות המידבור" .  להערכתי הרבה מהמדבריות היו מקומות מרעה שנהרסו על ידי התרבות (או חוסר התרבות ) הזאת .  בכל מרחבי המזה"ת , באפריקה , ועוד – וזהו עדיין נושא למחקר ועיון  מקיף .   אבל התהליך הזה הוא גם הפיך , ממש (!) .   

התיקון הוא התהליך של "דיור" – הפיכת המדבר לדיר עיזים , ואח"כ לכרם . זהו התהליך המדויק . גם את זה למדנו איך עושים .  זו לא חכמה גדולה כל כך  – תסתכל מסביב איך ה"מקומיים" עושים זאת כל הזמן . וכשהארץ מכוסה בצמחיה , אז, גם הטל יורד , וגם הגשם ….

שום דבר לא השתנה , מאז ועד היום .  זה מה שמדהים  – סיפורי התורה בכלל הם הסיפור התמידי , הנצחי , מעבר לזמן  – הכל זה כאן , ועכשיו ,    תמיד .

חברון היא המקום בו אפשר לראות ולחוות הרבה מהסיפורים הללו : את הסיפור על קין והבל , עניני האבות , ההתייחסות לעם הארץ , טבע הארץ , החי והצומח , צורת עיבוד הקרקע , ה"טכנולוגיות" השונות , ועד אורח החיים במשפחות שבשטח .

הדבר המדהים ביותר הוא שמתברר שתושבי חברון המקוריים הם ברובם יהודים שהתאסלמו וקיימו את אורח החיים המקורי בארץ הזאת .  צא ולמד .

 אופנים של לימוד תורה.

בגלות אין לך "מעבדה" ואין לך גישה לארץ הזאת , ואתה לא יודע בדיוק על מה מדובר .

לכן תורת החסידות , לדוגמא , היא תורת הנפש – הכל מתפרש על פי הנפש –   המים והבארות , הטל והגשם, כל אלה הם תהליכים בנפש .   זוהי  אינטרפרטציה לגיטימית .

ספר יצירה הוא המפתח לתורה והמפתח הבסיסי למודעות האנושית בכלל . הוא מיוחסס לאברהם אבינו והוא פורש את שלשת התחומים העיקריים על פיהם מתפרשת התורה :  עולם,  שנה, נפש . עש"ן . מקום, זמן ונשמות .  אז בגלות אין לנו מקום ואין לנו ארץ אז מתעסקים רק עם תיקון הנשמות . אבל , עכשיו, שאנחנו כאן , מה לנו לנסות לחקות את צורת החיים ודרך הלימוד של הגלות . 

הלבוש של החסידים ,לדוגמא , מבנה האירגון החברתי , צורת התפילה , אופן לימוד התורה – נגיד שהכל היה נהדר בגלות .  החסידות היתה התורה המתקדמת והנעלה ביותר של הדורות האחרונים.  אבל, הרבי כבר אמר : "יש תורתו של משיח תפקחו את העיניים" . מה לעשות .

הרבי היה דור תשיעי מהבעש"ט . גם כל החסידות כולה מבוססת על עבודת הצדיק שזה התשיעי , ספירת היסוד , כמו יוסף הצדיק שהוא הצינור המוריד את השפע מן השמים אל הארץ , מן הרוחניות אל הגשמיות .     

עכשיו צריך לעבור ל"עשירי קודש" שהיא צורת העבודה של דויד המלך – מלמטה למעלה – מתוך הארץ הנפלאה הזאת אל השמים .

כל החסידות מבוססת על חסד . חסד דאברהם . לאסוף ולחבר את כל הנשמות ביחד .  עכשיו שאנחנו כאן בארץ העבודה היא אחרת .  כאן צריך להתגבר . להיות גיבורים . להתגבר על כל הבעיות והאויבים מבית ומחוץ . זהו מהלך של גבורה ,  מידתו של יצחק אבינו .

כשבאים לארץ צריך לפרק את החבילות, לפתוח את הספרים הרלוונטיים, ולראות מה צריך להעשות כאן . ומה שצריך לעשות כאן זה להפשיל את השרוולים ולפתוח את ה"בארות שסיתמום פלישתים" .

בואו חשבון . כל בור כזה – טיפלנו בכמה מהם – גדלו נניח  3*3*3  מטר שזה כעשרים ושבעה מטר מעוקב . כפול משקל הסגולי של האבן בלי החללים שבין האבנים נגיד כפול שתים, זה בערך  50 טון אבנים . וזו עבודה בידים לא עם טרקטורים או כלים אחרים .  ודרך אגב , אם יש או אין מים בבור – נחשים ועקרבים כן יש שם . כששרץ כזה נופל פנימה לתוך בור מטויח – אין לו אפשרות לצאת . הדרך היחידה כמעט לעשות את העבודה הזאת היא לרדת לתוך הבור ולהתחיל להשליך את האבנים החוצה – בידים .

אז, לעבודה , חברים .

 

מעמד האישה בעתיד .

החברה העתידית היא דווקא מטריארכלית . זה נכון גם על פי התורה , וגם על פי המדע .

בטבע – קופי הבונובו .
זהו סוג הקופים המפותח ביותר והדומה ביותר לאדם. זהו זן של שימפנזים שהתפתחו על גדת נהר הניג'ר באזור שבו אין להם אויבים טבעיים . בעקבות כך, הזכרים אינם גדולים ואלימים יותר מהנקבות, שזהו המצב אצל בני הדודים שלהם ושלנו – השימפנזים . ובנוסף מעמד הנקבה בחברת הבונובו גבוה יותר מזה של הזכרים .
החברה שלהם היא מטריארכלית ויש על כך מחקרים ומאמרים מענינים. 

באדם.
הכישורים החברתיים של האשה הם גבוהים יותר מאלה של הגבר . האישה בטבעה היא יצור מושלם יותר .
לכן היא גם לא חייבת בכל כך הרבה מצוות . כל אישה באופן טבעי רוצה לבנות בית ולגדל ילדים . הגבר מוכן עקרונית לוותר על זה , ולהסתובב בבארים .

ההיסטוריה של המין האנושי, מאז קין והבל – מנוהלת על ידי הזכרים הלוחמים .
על פי רוב המלחמה הזאת היא על איזו בחורה. גם קיין התקוטט עם הבל בגלל בחורה, כך מוסבר במדרש. וגם מלחמת טרויה הייתה בגלל הלנה היפה.

העולם שלנו מתנהל עדיין על ידי מלחמות ונשלט על ידי הרוצחים הגדולים. מי שולט בעולם היום עדיין ? הרוצחים הגדולים ביותר – ראשי הקג"ב , ראשי ה CIA וכאלה. שלטון החרב והמלחמה . זהו עולמו של עשיו שברכתו הייתה "על חרבך תחיה" .

כאשר המין האנושי יתעלה אל מעבר לזה , הנשים יכולות לסדר את כל הענינים הרבה יותר טוב .

כמו בבית הפרטי.
האשה דואגת לכולם , מסדרת הכל , ומנהלת את הכל . באותה צורה יתנהל כל העולם .
לא יהיו יותר שטחי הפקר בחוץ – "רשות הרבים" . העולם כולו יהיה "רשות היחיד".

גם בתורה רואים את זה .

על פי הקבלה בערב שבת  – הזמן הזה נקרא עליית המלכות. 
בבית הפרטי – המלכות – זו האשה . והיא עולה ומתעלה עד זמן המנחה של יום השבת. 
זהו הזמן בו היא נהיית כתר לראשו של בעלה . כלומר, היא במצב יותר גבוה ממנו – "אשת חייל עטרת בעלה". 
מה פירוש הדבר .
תורת הקבלה היא למעשה הקבלה של מערכות .
המערכת הבסיסית של שבעת ימי השבוע – מקבילה למערכת של שבעת אלפי השנים .
ששת אלפי השנים שמסתיימים עכשיו – זה כל ההיסטוריה המאוחרת . 
והאלף השביעי – זה האלף שנים שלפנינו . אנחנו עכשיו בשנת ה'תשע"ה , כלומר בשנת 5775 לבריאה ,  (מה שהיה קודם , לפני "בריאת העולם" , זה כבר סיפור אחר ). אנחנו נמצאים ממש קרוב לסוף האלף הששי . הזמן הזה הוא מקביל לזמן של יום ששי אחר הצהרים – ערב השבת – זהו זמן עלית המלכות .

ואכן,
מעמד האישה עולה , בעם ישראל ובעולם כולו.
בתקופתנו – מעמד האישה עד לתקופה המודרנית היה קרוב לעבדות – והיא יוצאת מזה . היום , היא כבר בהרבה מובנים במצב של שוויון לגבר , במקרים מסוימים אף יותר מזה , ומעמדה עוד ממשיך לעלות.

/*