חמשת המימדים לפי ספר יצירה של אברהם אבינו.

בלשון ספר יצירה התחומים הם – עולם, שנה, נפש.

ראשי תיבות עש"ן – כמו שאומר הפסוק : הר סיני עשן כולו.

משמעותם היא : המקום, הזמן, והצופה.

או במילים אחרות : שלשת מימדי המרחב הפיזי, ובנוסף מימד הזמן, וגם נפש האדם.

כל אחד מאלה הוא מימד אחד. בסה"כ חמישה מימדים.

וכמו במתמטיקה, במימד אחד, לכל קו יש כיוון חיובי ושלילי.

כך שהכיוונים השונים הם עשרה, ובלשון ספר יצירה הם נקראים "עומקים".

במקום:

עומק מזרח ועומק מערב,

עומק דרום ועומק צפון,

עומק רום ועומק תחת.

בזמן:

עומק ראשית ועומק אחרית.

בנפש:

עומק טוב ועומק רע.

בקבלה, הזמן והמקום הם נבראים, והם קיימים רק מעולם הבריאה ומטה. בעולם האצילות אין זמן, יש רק סדר זמנים. כמו בהיגיון האנושי – הזרע קודם לעץ, ואז בא הפרח, ואחרי הכל הפרי….

מענין.

אני למדתי מהסופים – המיסטיקאים המוסלמים, הם מדברים על right time, right place, right people .

והם צודקים. רק כך אפשר לעשות משהו ממש טוב. והרי התרבות שלהם שאובה מאברהם אבינו. וספר יצירה מיוחס לאברהם אבינו.

ועוד נקודה מענינת:

בפיזיקה של ניוטון – הפיזיקה הקלסית – המימדים הם שלשה – שלשת מימדי המרחב הפיזי.

בפיזיקה של איינשטיין – כבר יש ארבעה. הזמן התחבר למימדי המקום.

ובפיזיקה המאוחרת עוד יותר, עם עיקרון אי הוודאות, נכנס כבר עוד מימד נוסף – הצופה.

לבסוף, הגיעו לחמשה מימדים כמו בספר יצירה !!

בפיזיקה המודרנית היום כבר משחקים עם המושגים הללו ומוציאים אותם מהקשרם. יש להם כבר גם עולמות מקבילים, ועוד כל מיני סיפורים מוזרים.

אנחנו מדברים במושגים הפשוטים של התודעה האנושית. במדעי התודעה.

ראה כאן תאור ויזואלי של הנושא :

והסבר נוסף:

זה משהו אישי. תחת אבותיך יהיו בניך, תשיתמו לשרים בכל הארץ :