איך עושים שלום – סיפור סופי .

 סיפור על שלשה שרבו על חמישה גרוש.

שלשה הלכו במדבר, והיה להם רק חמישה גרוש. 
אחד אמר שהוא רוצה עינב . 
השני אמר שהוא רוצה משהו מתוק ,
והשלישי אמר משהו אחר.

בא החכם ואמר "תנו לי את הכסף ואני אקנה לכם כך שתהיו מרוצים". 

נתנו.

החכם הלך לשוק וחזר עם ענבים, וכולם היו מרוצים.  למה ?

אחד היה צמא, ואמר שהוא רוצה ענבים, בערבית. 
השני היה רעב ,ודיבר פרסית, 
והשלישי דיבר בתורכית .
רק החכם הבין את כולם. 
והם – היו מתקוטטים ביניהם.

טוב, סיפור, חכם, נחמד.

תכלע'ס ?!

היהודים מחכים ל"משיח" . 
הנוצרים מחכים ל"ביאה השניה" ( second coming   ) .
והערבים מחכים ל"מאהדי עבדאללה , מה שמו ". 

מה נעשה….

כולם מחכים למעשה לאותו דבר.

 צריך לגשר על קצת אי הבנות , והסדר העולמי החדש יבוא על כנו . 

מ  י  ד ,  אינשאללה !!

הדרך לאבן השתיה .

סיפור סופי ירושלמי .

את הסיפור הזה שמעתי מארכיטקט ישראלי, ירושלמי, שלקח אותנו להשקיף מהר הזיתים. 
עמדנו ליד מלון אינטרקונטיננטל, והוא הצביע מערבה לכוון הר הבית , וסיפר מה ששמע מהמיסטיקאים הערבים – הסופים  (צופים).

מנקודה מסוימת כאן, כך אמר,  כשרגלינו עומדות על הר הזיתים, מנקודה בה לא נשפך דם, מעולם.
 מנקודה זו יוצא קו דק, חד כתער ודק כשערה. הקו הזה מגיע עד אבן השתיה.

הקו הזה עובר מעל גיא-בן הינום – הגהינום ממש. 

הצדיקים הולכים על הקו הזה. אך הקו הוא דק, ויש שנופלים ממנו, ואפשר לראות את קבריהם פזורים מסביב….
יש שם כמה קברים יפים בעמק.

ומי שיצליח להגיע….

היורש של מוחמד הוא יהודי .

למי ציווה מוחמד את כותנתו, הכותונת המטולאה שהיא סמל ההנהגה של המורה הסופי .

לפני מותו ציווה מוחמד את אשתו ואמר לה שאחרי שימות, יבוא יהודי וישאל עליו. 
וכשהיהודי הזה ישמע שמוחמד מת, הוא יתאבל עליו. 

לו עליה לתת את הכותונת.

ואכן כך היה. אחרי מותו, הגיע יהודי, שמע שמוחמד מת, והתאבל עליו במשך זמן מה. 
לאחר מכן הוא קיבל את הכותונת והסתלק…

וזה כל הסיפור,  
אז מה.

הסיפור מופיע באחד מספריו של אידריס שאח .

משמעותו לדעתי, שמי שבאמת ירש את מוחמד הוא יהודי  –   פשוט.

אידריס שאח היה המורה שלנו בסופיזם . הוא היה אפגני . 

זו אותה מדינה ש"קרעה" את רוסיה, ובה יושבים אחינו – צאצאי השבטים.