על המנורה

המאמר הזה הוא קצת טכני. צריך לצייר ולצלם את התהליכים כדי שכל זה יהיה יותר ברור.

כתוב שגם משה רבנו התקשה במעשה המנורה, עד שהראו לו איך זה עובד.

גם אנחנו התקשינו ודננו בנושא.

נראה לי שהגענו לחקר הענין.

איך נעשתה המנורה.

"זרוק כיכר זהב זו לאור והיא נעשית מאליה".

הבעיה היא שמצד אחד יש לנו מעט מאד חומר, ומצד שני הזהב הוא מתכת רכה שלא אמור לסבול עומסים.

משקל סגולי 20.

כיכר זהב שוקל בין 30 ל 50 ק"ג.

יוצא שיש לנו נפח כולל בין ליטר אחד לשני ליטרים של זהב. זה מעט מאד חומר בשביל לבנות מבנה בגובה מטר וחצי, עם שלש רגליים ושבעה קנים.

הקנים הם חלולים וכל המבנה הוא חלול. עצם המילה קנה פרושה מוט חלול.

ביציקה

זה החידוש העיקרי שלנו כאן.  התבנית ליציקה היא פריסה מישורית של המנורה.  היציקה נעשית על אבן שעליה חקוקה התבנית בצורה מישורית. מה שמתקבל מהיציקה זאת "קליפה" שטוחה שבכיפוף פנימה תיתן את צורת הקנים התפוחים והגביעים.

אחרי היציקה אפשר עוד להקיש בפטיש ולרקע מה וכמה שצריך כדי לתת את הצורה הסופית. נראה שבקרור אחרי היציקה הקצוות מתעגלים פנימה. זה ענין של טמפרטורות ואופן ההתמצקות. צריך לבדוק.

הגביעים

הגביעים הם בצורת קונוס והפתח הוא כלפי מטה . הם לא אמורים לאסוף נזילות של שמן. טכנולוגיות של נרות ומנורות היו ידועות היטב אז. אם רוצים מנורה בטכנולוגיה מתוחכמת יותר יש בנביא תאור : "מנורת זהב וגולה על ראשה….

אז מה תפקידם ?!

אלה הם רפלקטורים שמפזרים את האור לכל הכיוונים.

התפוחים

התפוחים ממוקמים בפרקים. אלה הם חיבורים מורחבים שנותנים את החוזק בעמידה. וגם מאפשרים את זרימת החומר בצורה טובה ביציקה.

הנר המערבי

כשיטת הרמב"ם זהו הנר המרכזי. זה אומר שהנרות אינם במישור אחד והנר המרכזי נוטה אחורה למערב.

מנורת טיטוס

היו מנורות רבות במקדש.

המנורה על השער ברומא היא לא המנורה שיצר משה. הרב עדין זיע"א אמר את זה, ואמר שכתוב שלמנורה של משה היו שלש רגלים, בעוד שם זה אחרת.

תכלע'ס

לכאורה, מה איכפת לנו כל זה. הרי המנורה של משה נמצאת בין אוצרות המקדש. נוציא אותה ונראה.

המנורה היא הסמל הלאומי שלנו. על מה ולמה ?

נראה שהצורה הזאת היא תאור של קווי האנרגיה בגוף האדם.

כמו מרדיאנים וצ'אקרות ברפואה המזרחית.

ראה בכתבי האר"י על האורות היורדים ועולים ויוצאים מא"ק.

הנושא הזה צריך עוד הרחבה.

הכהן המברך במקביל למנורה :