משה ואליהו.
ג' תמוז תשפ"ג. לע"נ אדמו"ר נ"ב.
משה ואליהו, שניהם נקראים "איש האלהים".
חז"ל אומרים ש"זה מחציו ומטה איש, ומחציו ומעלה אלהים. זה משה.
ו"זה מחציו ומטה אלהים, ומחציו ומעלה איש. זה אליהו.
משמעות הענין היא :
אליהו הוא גוף מתוקן. אליהו עולה בגוף לשמים.
משה הוא נשמה מתוקנת. משה נקבר בחו"ל.
יש גם הרבה דמיון בין שני האישים האלה.
שניהם מורידים אש מהשמים.
אליהו במזבח על הכרמל, ומשה בעמוד האש על המשכן. זאת אותה הטכניקה, ואכ"מ.
שניהם הולכים לאותה מערה להתבודד במשך ארבעים יום.
שניהם סובלים לא מעט בגין התפקיד, ושניהם עומדים לבדם מול קשיים אדירים..
שניהם גדולי הדור. שניהם נביאים.
הרמב"ם בהלכות נבואה מדבר על "אישים" כדרגה בנבואה.
משה ואליהו הן שתי דרגות בנבואה.
גילוי אליהו זאת דרגה נמוכה בנבואה.
משה רבנו הוא גדול הנביאים.
ולדורנו אנו, כאן ועכשיו.
הרבי אומר שהקו שלנו הוא מ.י.ד.
מ.שה רבנו > י.שראל בעש"ט > ד.וד מלכא משיחא.
המורה של הבעש"ט היה אחיה השילוני. אחיה השילוני הוא רבו של אליהו.
יוצא שהבעש"ט הוא בדרגת אליהו הנביא. זה בדיוק מה שכותב מו"ר בספרו "הרבי שלי" שהרבי היה במעמד של אליהו הנביא, מבשר הגאולה. הרבי לא חשב את עצמו למשיח. הוא אמר מפורשות שהוא רק הכין את הקרקע.
נבואתו המפורשת של הרבי היא "הנה משיח בא וכבר בא".
"אליהו הנביא, או נביא אחר" הוא מבשר הגאולה. זאת הדרישה בהלכה, ברמב"ם בהלכות מלכים ומלחמות פרקים 11.12. זה יש.
הרבי אומר שגם משיח יש, ורק צריכים לקבל.
על משה נאמר : הוא גואל ראשון והוא גואל אחרון.
תבשרו טוב.
