"בריאת העולם" ו"גיל העולם".

לא מדובר בפיזיקה.

הדברים נמצאים בתחומים הנקראים "מעשה מרכבה"  ו"מעשה בראשית".

העולם "נברא" בדיבור .

ה"בריאה" היא תהליך שנמשך כל הזמן – בדיבור , ובכתיבה גם כן .

הדיבור הוא מה שמייחד את מין בני האדם מיתר בעלי החיים.

העולם של התורה לא כולל את אמריקה סין ויפן. העולם שלהם השתרע מהנילוס עד הסהר הפורה. העולם שלי הכותב, ושלך הקורא, הם שונים. אבל, בכל זאת יש לנו שפה משותפת.

האבולוציה כן או לא זה לא עיקרון ביהדות.
מתברר שההפרש בין מערך הגנים של השימפנזה, ובין זה של האדם הוא בסדר גודל של אחוז אחד.

זה מעיד על כך שהאנטומיה והפיזיולוגיה שלנו, מאד דומות .

מעבר לזה, מי שמכיר את השימפנזים יודע, שאפילו חיי החברה הבסיסיים שלנו , דומים מאד.

(אפילו הראי"ה קוק כרב ראשי כאן בארץ , כותב בספרו "אורות הקודש" שהאבולוציה – תורת ההתפתחות- היא דרך טוב להבין את התורה !)

מה שמייחד אותנו זה הדיבור.

גיל ה"עולם".

מבחינה היסטורית, לפני כששת אלפי שנים , שזהו בערך התאריך של בריאת העולם , המצב בעולם היה כזה :
תחילת תהליך האורבניזציה – תחילת התארגנות האדם למגורים בערים . 
ותחילת הכתב – עשו סדר בכתובים.

בריאת העולם נעשתה בדיבור – קראו לדברים בשמם (!).

"שם" בלשון הקודש הוא פונקציה.
שלא כמו בשפות אחרות שהשמות הם אקראיים פחות או יותר.

בנוסף אנחנו עמים שמיים, ואנחנו עובדי השם.
העניין הזה הוא מאד מהותי , והיום, לא כל כך מוכר, לא בחוגי הדתיים, ולא בחוגים החילוניים.

התורה לא מדברת על תהליכים פיזיקליים אלא על הגדרות ועל מודלים. משה רבינו נקרא גם אביגדור – אבי ההגדרות .
ה"גדר" של דבר מסוים – הגבול שלו , הוא ההגדרה שלו .

תפיסת העולם הכוללת של כל עם ושל כל תרבות – מוגדרת ומוגבלת על ידי השפה שלו.
בכל תרבות בעולם, אם אין שם לדבר מסוים, אז, הוא פשוט לא קיים עבורם .

אם למשל , בתרבות מסוימת, אין מילים לטוב ולרע, אז, אצלם אין דברים כאלה.

המושג בריאה הוא מושג של התורה – בראשית ברא.
התרגום וההבנה של המושג הזה, הוא הבעיה.
התורה היא טקסט מיסטי – לא פיזיקלי .
לפי התורה העולם "נברא" בלשון הקודש .

ללשון הקודש יש תכונות מיוחדות ואופיניות. היא הרבה יותר עמוקה מאשר רוב האנשים היום יודעים. כולל הפרופסורים הכי מכובדים באוניברסיטה לנושא.

 אחד התנאים לגאולה לפי הספר "קול התור" של הגר"א הוא ההסכמה בין התורה והמדעים. הענין הזה כבר סגור היום. עבור מי שבאמת יודע .

מאחר והמדע היה בידי הכנסיה הנוצרית עד תקופת ימי הביניים , ומאחר והכנסיה החזיקה גם בדת, נוצרו כל מיני עיוותים. לכאורה, אלה הן לא בעיות שלנו , אבל, הן חדרו אלינו.

אצלנו לא היתה הפרדה בין הדת ובין המדע . לנו פשוט אין " DOGMA מדעית" כמו שיש בכנסיה הנוצרית .

המדע עומד בפני עצמו, והתורה עוסקת בתחום אחר. הפסוק אומר "חצבה עמודיה שבעה". התורה עומדת על שבעת המדעים הקלסיים. כמלכה על המשרתות שלה. כך זה מוסבר במדרש.
התורה עוסקת במתן הוראות לדרך החיים הנכונה, ולא בקביעת תיאוריות או אמיתות מדעיות גרידא .

אכן, חכמי ישראל עסקו תמיד גם במדע . ולעיתים קרובות הם גם היו מהמובילים בתחום .

ראה , לדוגמא, את הרמב"ם שמתחיל את החיבור הגדול שלו ב"ספר המדע".

אבל, ההסברים הממשיים לעניינים הללו שבין תורה ומדע נשארו בידי יחידי סגולה , בתור תורה שבעל פה , 
ובחלקם נמצאים ב"חכמת הקבלה" – בתחומים הנקראים "מעשה מרכבה" ו"מעשה בראשית". הרמב"ם כותב על הענין הזה מיד בהתחלת "ספר המדע" שהוא ספר הלכה . וקובע את הכללים ללימוד הזה, להלכה.

השיטה של ביקורת המקרא היא שיטה גרמנית (!) 
זו שיטה שיוצאת מההנחה בסיסית שהתורה היא קשקוש ושצריך לבדוק בה כל פרט בחשדנות, ושעליה – על התורה – חובת ההוכחה .

המעניין הוא שבמשך מאה, מאתיים השנים האחרונות נחקרו כל הנושאים כולם , והתברר שהקביעות המדעיות של התורה הן נכונות – כולן – עד אחת .

עיקר הענין היה בארכיאולוגיה . 
הארכיאולוגים התחילו עם הנחת היסוד שהטקסט המקראי לא שווה כלום מבחינה מדעית .  לאט לאט התברר שכל הפרטים ההיסטוריים המוזכרים בתורה הם אמיתיים ומדויקים . 
אין עוד מסמך היסטורי אמיתי שמתאר את התקופה העתיקה כמו התורה . מה לעשות , זה מה שיש .

אמנם, התורה לא באה ללמד אותנו היסטוריה, אבל, העובדות המוזכרות בה הן כן אמיתיות, והן כן מדויקות .

הדבר האחרון שנשאר פתוח לדיון היה נושא התיארוך. 
היו איזה מאה וחמישים שנה של הפרש בין השיטה המדעית ארכאולגית לבין שיטת חז"ל בתיארוך של אלפי השנים האחרונות.

גם זה כבר נפתר.

התברר שהמדענים השתמשו בלוחות הזמנים של המצרים הקדמונים ושל הפרסים . אצלם היו מלכים שונים שנקראו באותו שם , ומזה נובעת הבעיה ….

כמובן שלגרמנים זה לא התאים וזה לא מתאים. ועדיין יש ארכאולוגים בארץ שעדיין מעדיפים את נותני החסות הנוצרים, ובעקבות כך גם את שיטותיהם בהתאם. אבל…. זה כבר סיפור בפני עצמו .

למעשה בריאת העולם גם נעשית בדיבור .

כמו שאמא מתארת לילד את העולם שסביבו , התאור הזה בונה את העולם של הילד .

או , מה שמתארים לנו כל הזמן בתור מציאות – בתקשורת , לדוגמא , זה נעשה המציאות הקיימת בתוך הראש שלנו .

ויש הרבה עולמות, עולמות הקדושה הם : עולם האצילות, עולם הבריאה, עולם היצירה, עולם העשיה, ועוד.

הגיע הזמן לעשות סדר בדברים  🙂

ו"תן לחכם ויחכם עוד…."

נקודות:

"בורא עולמות ומחריבם" .

"דרך ארץ קדמה לתורה ".

"אלפיים שנה קדמה התורה לעולם" .